דירוג חברות הביטוח, נעשה על בסיס מס' מקורות:

בתחום הפנסיוני - דו"ח המפקח על הביטוח "מדד שירות חיסכון פנסיוני", ביצועי עבר והיקף נכסים באמצעות מערכת ה"גמל-נט, ביטוח-נט ו-פנסיה-נט" וחווות דעת אישיות המבוססות על ניסיון אישי.

בתחום הביטוח - דו"ח המפקח על הביטוח "מדד שירות חברות הביטוח", סקר שביעות רצון שנערך ע"י לשכת סוכני הביטוח ופורסם בגיליון 522 של הלשכה, דו"ח  נתונים כמותיים - חלק ג' אשר פורסם ע"י הממונה על הביטוח במשרד האוצר ובנוסף חווות דעת אישיות המבוססות על ניסיון עבר ועל ניתוחים פנימיים.

 

בעולם בו קיים  מידע רב אשר גלוי לכל בלחיצת כפתור, ניתן לקבל החלטות בצורה קלה ומהירה יותר. לעיתים, המידע אינו  מעובד בצורה שבה ניתן להבין כיצד עלינו לקבל את ההחלטה. החלטנו לתת 2 דוגמאות, על מנת להמחיש את הפערים בין המידע המוצג לבין המידע אשר צריך לטעמנו להיות מוצג. הדוגמאות אשר יוצגו הינן הדרך שלנו לפרש ולנתח את המידע המפורסם באמצעים השונים.

 

דוגמה מס' 1- בענף הביטוח הפנסיוני -

ביטוח חיים משולב חיסכון, או במילים אחרות "ביטוח מנהלים", משרד האוצר פרסם כאמור מדד שירות חיסכון פנסיוני. במדד זה, "חברת ביטוח ישיר" מופיעה במקום הראשון בפער משמעותי על פני המתחרים. גולשים רבים אשר אינם מכירים את העולם הפנסיוני, עלולים לחשוב כי אכן מדובר באינדיקטור משמעותי שיכול לסייע להם בקבלת החלטה באיזה מוצר פנסיוני לבחור. אולם אם נבדוק את הנושא לעומק ונבחן מהו היקף הנכסים המנוהל בחברת IDI ("ביטוח ישיר"), באמצעות אתר ביטוח נט, נראה כי חברה זו מנהלת כ-0.2% מסך הנכסים המנוהלים באפיק זה ואילו החברה המדורגת שניה באותו דו"ח הינה "חברת הראל" המנהלת כ-15% מהנכסים בענף. אם נבחן את החברה הממוקמת שלישית באותו מדד - "חברת מגדל", נראה כי היא מנהלת כ- 35% מהנכסים. על כן, נתונים אלו מעוותים בצורה משמעותית ואינם ברי משמעות בקבלת ההחלטה ללא ניתוח מקצועי נוסף אשר לצערנו אינו משהו שטורח משרד האוצר לציין. 

 

​

​

דוגמה מס' 2- בענף ביטוח הבריאות -

ביטוח הוצאות רפואיות, או במילים אחרות "ביטוח בריאות", גם כאן משרד האוצר פרסם מדד שירות עבור חברות הביטוח. בדוגמה זו "חברת ביטוח ישיר" מדורגת במקום הראשון בפער משמעותי על פני מקום שני - "חברת הראל". גולשים ומבוטחים אשר אינם מכירים את הענף, עלולים לקבל החלטה להצטרף לחברה זו על פני חברה אחרת בהסתמך על מידע זה. אולם אם נחקור גם כאן קצת יותר לעומק, נגלה עיוות כפול, הראשון חברת הראל בעלת נתח שוק של כ-37% בענף ואילו חברת ביטוח ישיר בעלת נתח שוק של כ-1% בלבד, מכאן ניתן להסיק כי לחברה בעלת נתח שוק זעום, תיהיה היכולת להעניק שירות טוב יותר. העיוות השני הינו בצורת החישוב, חברות הביטוח הגדולות נעזרות בסוכן ביטוח על מנת לסייע בתהליכי שירות, פרמטר זה אינו נלקח בחשבון במדד השירות של משרד האוצר. השאלה המשמעותית שעולה מפרסומיו השונים של משרד האוצר ולצערנו לא ניתן עליה מענה היא, כיצד ניתן לבחון שירות עבור תהליך שאינו מיועד להתבסס על שירות ישיר? כלומר בהנחה וחברה או חברות מסויימות עובדות בעיקר עם אנשי שירות חיצוניים (סוכני הביטוח), מדוע שהשירות הטלפוני יתמודד בקו אחד עם חברה שזהו עיסוקה ודרך פעולתה היחיד?

 

לאחר שאלות רבות מצד לקוחות לשם ניתוח מדדי השירות המפורסמים, החלטנו להוסיף את חוות הדעת הפנימית שלנו על מנת לסייע בתהליך ההבחנה והביקורת.  כפי שציינו בעמוד זה ובעמודי המדדים השונים, המידע עבר ניתוח אשר לטעמנו יכול להתאים לחוסכים מסויימים ולחוסך הפועל ע"פ הגיון בריא.