היום, באם חנה רוצה להתפטר ולעבור למאפייה אחרת, היא תוותר על פיצויים של 20 שנה. שכן סעיף 14 נכנס לתוקף בשנת 2000. מצד שני אם היום מעסיקה מפטר אותה, חייב הוא לשלם פיצויים על פי 2 תקופות:

• הראשונה משנת 1980-2000, כלומר לפי משכורת לכל שנת ותק יהיה חייב לשלם לה:  
  (20 שנה) * (שכר אחרון 20,000) = 400,000 ש"ח.

• השניה משנת 2000 עד היום, לפי מה שנצבר בקרן הפנסיה אם הפקיד כשורה, כלומר 8.33% בגין כל חודש.

סוכן ביטוח אישי

השוואת תשואות תכניות חיסכון

יחד עם זאת במקרים מסויימים ניתן לפנות למשרד התמ"ת לקבלת אישור להחלת סעיף 14 באופן רטרו'. כלומר אם בדוגמתנו היה פונה מעסיקה של חנהל'ה למשרד התמ"ת בשנת 2000 לקבלת אישור להפקדה ח"פ עבור חנה, היה הוא חוסך לעצמו את ההשלמה בגין התקופה הראשונה, יתכן ואפילו היה צריך לשלם פחות שכן משכורתה באותה שנה היתה פחותה ממשכורתה היום.

 

על פניו נראה כאילו סעיף 14 הינו לטובת 2 הצדדים, אולם קיימים 2 חסרונות, גם לעובד וגם למעסיק.

לעובד החיסרון בו לא יוכל לקבל את ההשלמה לפי שכרו האחרון אשר עלה עם השנים - החיסרון בא לידי ביטוי אך ורק במקרה בו העובד יוצא לגמלאות או מפוטר.
למעסיק החיסרונות, המעסיק מחוייב לשלם לפיצויים על אף ויתכן והעובד יבחר לעזוב את מקום העבודה, כלומר על פי חוק הוא אינו מחוייב לשלם לו לפיצויים - החיסרון בא לידי ביטוי אך ורק במקרה בו העובד התפטר.

בנוסף המעסיק מחוייב בהפרשה לביטוח אובדן כושר עבודה, באם בחר העובד בקופת ביטוח.

סוכן ביטוח אישי

השוואת תשואות תכניות חיסכון

מהם עיקרי סעיף 14?

מלבד ההפרשות לפיצויים להם המעסיק מחוייב, קיימים כללים נוספים הנוגעים לגובה ההפרשה:

באם בחר העובד בהסדר פנסיוני הכולל קרן פנסיה: מחוייב המעסיק להפריש לתגמולים לא פחות מ-6%.

באם בחר בקופת ביטוח (ביטוח מנהלים): מחוייב המעסיק להפריש 5% לתגמולים אך גם לאובדן כושר עבודה בתעריף של עד 2.5% משכרו או בתעריף מופחת בתנאי שידאג לכיסוי של 75% משכרו.

 

* הערה חשובה למעסיקים סעיף 14 מחייב תשלום לעובד בגין אובדן כושר עבודה, מומלץ להסתייע באיש מקצוע לשם בחינת הדברים לעומק והתאמתם להסכם העסקה של העובדים. אנו ב"אלטים ביטוח ופיננסים" נוכל לסייע בכך, לבצע בקרות ולהוזיל עלויות.

סוכן ביטוח אישי

השוואת תשואות תכניות חיסכון